גזר דין בתיק איו"ש 3288/08

כתב האישום

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה יחידה שעניינה החזקת אמל"ח, עבירה לפי סעיף 53 (א) (1) לצו בדבר הוראות ביטחון (יו"ש) (מס' 378), תש"ל - 1970.

על פי עובדות כתב האישום, בסמוך ליום מעצרו (20.5.2008), בכפר  זיבאד או בסמוך לכך, קיבל הנאשם לידיו כ - 25 כדורים לאקדח משאדי מוגרבי, עת הגיע הנאשם לביתו של שאדי למטרה זו.

הנאשם כפר, אך לאחר שמיעת הראיות, החלטתי להרשיעו בעבירה המיוחסת לו.

טענות הצדדים

התובעת הצבאית טענה, כי אין מקום להקל עם הנאשם אשר בחר לנהל משפט הוכחות. התובעת הפנתה לעברו של הנאשם, אותו הגדירה כ"קופת שרצים". בעניין זה, הגישה התובעת לעיוני גזרי דין משני תיקיו הקודמים של הנאשם, והדגישה את העבירות החמורות בהן הורשע בעבר. בנוסף הפנתה התובעת לעובדה לפיה, נדון הנאשם במסגרת תיק בימ"ש שומרון 4464/05 ל - 5 שנות מאסר לריצוי בפועל, מתוכן ריצה כ - 3 שנים וחודש, עד ששוחרר במסגרת החלטה בדבר הקלה בעונש מיום 21/07/07, אשר נחתמה על ידי האלוף גדי שמני, מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון. התובעת ביקשה שהורה על ריצוי יתרת התקופה, נוכח הפרת התנאים שנקבעו בהחלטה זו על ידי הנאשם.

בנוסף, ביקשה התובעת הצבאית להפעיל את המאסר המותנה בן 30 חודשים התלוי ועומד נגד הנאשם מתיק בימ"ש שומרון 1638/05, אשר הינו לטענתה בר הפעלה נוכח הרשעתו בתיק שבפניי. התובעת ציינה, כי הנאשם חוזר לסורו, הגם שידוע לו כי מאסר מותנה מרחף מעל ראשו. הדבר לשיטתה מלמד כי הוא אינו חפץ בשינוי דרכיו ולכן, אין מקום להתחשב בו ולהקל בעונשו.

הסנגור ביקש תחילה להדגיש, כי בית המשפט הרשיע את הנאשם לא בלי לבטים. לכך לדבריו, יש כדי להשליך על העונש שייגזר על הנאשם. נוכח העובדה כי הנאשם הורשע בגין החזקתם של 25 כדורים בלבד, אשר בחלקם לטענתו בלתי תקינים, ביקש הסנגור להסתפק בתקופת מעצרו, ולא להפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו, אלא להאריכו. לשיטתו, ממילא העבירה בה הורשע הנאשם בתיק זה, אינה עומדת בדרישות כפי שהוכתבו על ידי בית המשפט בתיק בו הוטל המאסר המותנה.

ב"כ הנאשם לא חלק על כך שהנאשם אכן שוחרר ממאסרו במסגרת ההחלטה בדבר הקלה בעונש מיום 21/07/07, אך לדבריו, לא ניתן כיום להחזירו להמשך ריצוי יתרת המאסר מתיקו הקודם.

דיון

למעשה ניתן לחלק את הדיון לשלושה שלבים:

1.      מהו העונש הראוי לנאשם בגין העבירה בה הורשע בתיק זה.

2.      האם מוסמך בית המשפט לקבוע, כי על הנאשם לרצות את יתרת המאסר מתיקו הקודם, אותה לא השלים עקב שחרורו, במסגרת החלטה בדבר הקלה בעונש מיום 21/07/07.

3.      האם המאסר המותנה מתיק בימ"ש 1638/05, בר הפעלה במקרה דנן. אם כן, האם ראוי בנסיבות העניין להפעילו או שמא ראוי להסתפק בהארכתו.

העונש הראוי בתיק זה

הנאשם כאמור הורשע  בגין החזקתם של כ - 25 כדורים. אין צורך להכביר מילים, באשר לחומרה הטמונה בהחזקתו של אמל"ח ללא היתר ומכל סוג. בדרך כלל, המחזיקים באמל"ח בלא היתר, אינם עושים כן מטעמים ראויים אלא דווקא כוונותיהם, הגלויות או הנסתרות, אינן כשרות. על הסיכון הטמון בהחזקת אמל"ח, יהא אשר יהא סוגו וכמותו, נאמרו לא אחת דברים מפורשים על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים.

באשר לצורך להחמיר בענישת המעורבים בעבירות ביטחון לשם הרתעה, יפים דבריה של כב' השופטת ע' ארבל ב ע"פ 10680/04 מדינת ישראל נ' כנעאנה, תק-על 2005(4) 1102 (2005): 

"אכן, בימים אלה בהם נעשה מאמץ עילאי להבטיח את שלומם של אזרחי המדינה כולם מפני אלה המבקשים לפגוע בהם, קיימת חשיבות בענישה מרתיעה שתביא למשיכת היד מעיסוק בכל פעילות שיש בה להקל או לסייע לפעילותם של ארגוני הטרור".

על אף הנחייה זו  סבור אני כי בנסיבות העניין, מאחר ומדובר בהחזקה בלבד של כדורים, בלא נשק או שימוש בהם ואף בלא שהוצגה בפניי ראיה, באשר לכוונות אשר עמדו בבסיס החזקה זו, סבור אני כי תקופת המעצר אותה מרצה הנאשם (כ - 10 חודשים, החל מיום 20/05/08), די בה כדי להלום את חומרת מעשיו. אף התובעת הצבאית בטיעוניה לעונש ציינה, כי בגין תיק זה, עותרת היא לעונש מאסר של 6 חודשים בלבד, בהתאם לרמת הענישה הנהוגה.